גזעי התרנגולות



,בדף זה תוכלו לראות ולזהות את מירב הגזעים הקיימים בעולם
עוד גזעים יוכנסו בקרוב.


חרסינה
פנדנסנקה
ברהמה
סולטן

מלינס
משי
פניקס
סומטרה

פולנית
שבו
קוצ'ין
טורקן

ספרדי
אראוקנה
סיבריט
מאראנס

פאברולס













.זהו אחד הגזעים העתיקים בין גזעי הים התיכון. הגזע נרשם בספר הסטנדרט האמריקני כבר בשנת 1874
ב1854- כבר הופיע באנגליה כיבוא מאיסטנבול שבטורקיה. מקורו המשוער הוא בדרום מזרח אירופה
וגידולו העיקרי היה בטורקיה תחת השם "עוף הסולטן" כנראה ששליטי האימפריה הטורקית מאוד חיבבו
את הגזע, כנראה בשל הופעתו המרשימה כוללת: כתר מפותח, ניצוי אוזניים, ניצוי זקן ואף ניצוי
.רגליים מלא כולל ניצוי ארוך ומפוח של השוקיים. כמו כן מתהדר העוף בחמש אצבעות בכל כף רגל
לנקבות כמעט ואין כרבולת או דילדולים. לזכרים יש כרבולת בצורת קרניים קטנות המופיעות בקדמת
הראש הצבע אדום אש. הניצוי של הראש הזכרי כולל נוצות מעט יותר ארוכות מזה של הנקבה וכמו אצל
הפולניות, הוא בצורת מטריה לעומת ניצוי כדורי אצל הנקבות. הגזע משמש היום לתערוכות בלבד ללא
.כל שימוש תעשייתי, למרות שהנקבות מטילות לא רע מבחינת הכמות. הביצים בגודל בינוני בצבע לבן
.צבע העור בהיר אך יש גם פרטים בעילי עור כהה למרות הניצוי הלבן. בתחרויות מוצג הגזע בקבוצה שש
צבע לבן הוא היחיד המוכר עד כה בסטנדרט האירופאי והאמריקני, למרות שכבר נעשו ניסיונות לגדל
.עופות מגזע זה בצבעים נוספים תעודת זהות

משקל
זכר : 2 ק"ג
נקבה : 1.5 ק"ג

ביצים
כמות : 90 בשנה
גודל : קטן
צורה : מחודדת
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : נמוכה
בוהן כפולה

נדירות
נדיר מאוד


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הסולטן









מקורו של גזע תרנגולות נהדר זה הוא מאיזור המזרח הרחוק (הודו-סין), הספנים הארופאים והאמריקנים
היו הראשונים שהביאו אותו לארצותיהם . הם כמובן לא לקחו אותו איתם בשל יופיו אלא , ובעיקר בשל
גודלו והתאמתו לשמש להם כצידה טרייה לדרך הארוכה שעמדה לפניהם בחזרה לארצות מוצאם . חוקרים
סבורים כי העוף שהובא מארצות המזרח היה בעל מאפייני עוף צייד, בר . גם בגודלו שלטענת חוקרים היה
יותר גדול מגודלו היום , וגם בצבעיו שהיו יותר בגוון ההסוואה וגם במבנהו השרירי.את הברהמה בצורתה
הנוכחית אנו מכירים החל משנת 1890-1850 צורת העוף כפי שהיא היום הינה לאחר שנים רבות של טיפוח
.וגידול סלקטיבי של חקלאים

.הברהמות האיכותיות הן עופות יפים . יציבים באופיים, חסרי פחד, ועדינים בגישתם לבני אדם
זהו עוף מצויין כחיית מחמד . גם לתצוגות ותחרויות אין הברהמה מכזיב לעולם. כעוף בעל היסטוריה
.עתיקה כל כך הוא מפתיע ביכולת הדגירה שלו ובכמות הביצים השנתית
.הוא עמיד לתנאי הקור והחום של הארץ ומתמודד איתם בקלות יחסית
גידולו האיטי של הזן הזה, והזמן הממושך שלוקח לפרגיות להגיע לבגרות הוציאו אותם מתוכניות הגידול
.המסחרי. יש גם ברהמה " בנטם " (טיפוח גזעים לגודל מוקטן בעלי אותם מאפיינים) באותם הצבעים תעודת זהות

משקל
זכר : 6 ק"ג
נקבה : 4 ק"ג

ביצים
כמות : 160 בשנה
גודל : בינוני
צורה : עגולה
צבע : שנהב

נתונים נוספים
פעלתנות : נמוכה
דגרנות : בינונית

נדירות
הבהיר מצוי
שאר הצבעים נדיר


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הברהמה










.גזע תרנגולות שמוצאו ממחוז פנדנס, בקטלונייה שבספרד
,גזע זה כמעט שנעלם במרוצת השנים עד שבשנת 1980 כמעט ונעלם. למזלו של הגזע גילה אותו מומחה ספרדי
וחובב עופות נוי,שהחליט להשיב את תהילתו של הגזע למצבו בימים רחוקים. הוא החל במערכה של ריכוז פריטים
אופייניים מכל המחוזאיפיין אותם וביצע מחקר מורפולוגי וגנטי מעמיק שהביא בסופו של התהליך לרישומו של
הגזע הספר הגזעים העולמי ולאישורו.של התקן לכל התערוכות בעולם

,בשנת 1998 הגיעתי לשיפוט כלבים בספרד וחבר מספרד, שופט ומגדל כלבים, ששמע על אוסף התרנגולות
שלי,החליט להפתיע אותי ובביקורו הבא בארץ הביא איתו ביצים של כמה גזעים ספרדיים שקיבל ממשהו רציני
בספרד.הביצים, מסתבר היו מאדם בשם אמדאו שכאמור לא היכרתי

:כמה מאפיינים לגבי הגזע
זהו גזע חזק ביותר, כמעט פראי. העוף מסוגל לעופף למרחקים רציניים מה שהופך אותו לעוף מצויין לשטחים
,פתוחיםבשל יכולת הבריחה שלו מטורפים. זה עוף חשדן ודי רעשן. הזכרים גדולים למדי )אין גרסת בנטם
עדיין(. הנקבות .מטילות כמויות נאות של ביצים והביצים בגודל טוב עם צבע קליפה מדהים בכהותו, ממש
כמו חמינדוס לאחר בישול ארוך ארוךזהו הגזע היחיד ששובר את המיתוס הקובע כי תרנגולות בעלות תנוכי אוזניים
לבנות יטילו ביצים לבנות. הנקבות לאנחשבות לדוגרות טובות.הכרבולת של הפנדנסנקה מאופיינת בשתי בליטות
לצדדים בחלקה האחורי והיא נקראת בשפה.מקצועית "כרבולת מלך"

כשעמדתי להכין את הכתבה הזאת, חיפשתי מקורות אינפורמצייה נוספים על מה שאני יודע על הגזע, ומצאתי
.להפתעתיכי כל המקורות מזכירים מגדל בשם אמדאו פרנצ'ס מספרד כמי שהוביל להתאוששותו של הגזע
.החלטתי לכתוב לו ולברר האם הוא אותו מגדל מספרד שממנו הגיעו אלי הביצים הראשונות של הגזע לארץ
וכן, זה היה הוא. אמדאו שמח מאודלשמוע שיש פנדנסנקות בארץ ואף עידכן אותי כי יש כבר כמה ורסיות
.צבע שנרשמו כתיקניות בסטנדרטים בעולם. היום יש 4 צבעים מוכרים של הפנדנסנקה: "וויטן"
"פרטריג'" שחורת וקארל. הוויטן הינו צבע בהיר של הנקבות דומה לצבע החיטהת כשהזכר צבעוני מאוד
כמו תרנגול ערבי אך גדול ממנו.הפרטריג' הינו כצבע החוגלות, הנקבות בעלותצבע עיקרי בהיר אך עם
דוגמה כהה על כל נוצה, הזכרים דומים לזכרים בצבע הקודם שהזכרתי אך הרבה יותר כהים.הקארל,הינו צבע
.נוצות הבנוי מכתמים קטנים על כל נוצה, העוף נראה מנומר גם הנקבות וגם הזכרים.השחור כשמו כן הוא
.העופות, שניהם נראים כהים לחלוטין ללא כל כתם או מעברי כהות, הגזע השחור פותח בהצלחה רבה כגזע לבשר
כולם מטילים ביצים כהות מאוד ולזכרים יש את הכרבולת האופיינית "כרבולת מלךהכרבולת של הנקבות נוטה לצד
אחד כמו תיסרוקת אופנתית. הביצים הראשונות שמטילה הנקבה בהגיעה לגיל ההטלה כהות עדכדי צבע קפה
בקליפתן. דבר נוסף שהתגלה לי בנסיבות לא נעימות, היה כי כשהנקבות נבהלות מטורף או כל מה שהטיל עליהן
.פחד חזק, הן מטילות ביצים בצבע הרבה יותר בהיר תעודת זהות

משקל
זכר : 3 ק"ג
נקבה : 2 ק"ג

ביצים
כמות : 220 בשנה
גודל : גדול
צורה : מאורכת
צבע : חום כהה

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : בינונית
כרבולת בודדת
עם שתי הסתעפויות
מאחור

נדירות
נדיר מאוד



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הפנדנסנקה










:זהו גזע בלגי, מהיפים שיש. זהו גזע שבקיצור נקרא גם
mille fleur bantam
הגזע נוצר בבלגיה על ידי הכלאה בין
booted bantams עם belgian bearded d'Anvers
הגזע מדורג בין 16 הגזעים הפופולריים בעולם מתוך 58 גזעי הבנטם המוכרים על ידי האיגוד
האמריקני לגזעי הבנטם. המילה "בנטם", כזכור למבקרי האתר, מתייחסת לצורה המוקטנת של גזעים
תוך שמירה על כל המאפיינים למעט הגודל. במקרה של הגזע הזה אין בכלל ורסייה אחרת. הגזע הזה קיים
.רק בגודל מוקטן ולכן מכנים אותו לעיתים כ"הבנטם האמיתי"

שמו בארץ ישראל נקבע כ"חרסינה" בשל הצבע הנפוץ ביותר של הגזע והוא צבע ה"פורצלן" ומ"פורצלן"
בלועזית ל"חרסינה" הדרך היתה קצרה ביותר. ולא יעזור לנו כלום. גם אם נסביר שיש לגזע הזה צבעים
רבים אחרים. אני כבר לא מדבר על העובדה שמעטים מאוד בארץ ידעו לזהות את הגזע הזה אם יראו פריטים
.בצבעים האחרים שלו.הגזע מאופיין בזקן ובנוצות ירך ארוכות מאוד, כמו לסולטן. כרבולת בודדת וגודל בנטם

.הצבעים המוכרים בעולם
mottled - כתמי שחור על לבן או לבן על שחור
blue motted - כחול עם כתמי לבן
splash - לבן דומיננטי עם מעט שחור
mille fleur - שלוש צבעים עם בסיס מהגוני
blue mille fleur - זהה לצבע הקודם אך ללא שחור או מעט מאוד, צבע הבסיס אפור חיטה
black - שחור נוצץ
golden nack - צואר בולט בצבע אחיד מוזהב
aov -כל צבע אחר

.הגזע נחשב לעוף חברותי מאוד וקל לגידול. הנקבות ידגרו על טיטולה אחת בעונה אם יאפשרו להן
למגדלים קיצרי רוח יש איתו בעייה קשה שכן הפריטים הצעירים של הגזע מקבלים את הצבע הסופי שלהם רק
.לאחר נשירת הבגרות הראשונה. למעשה הצבע של העוף משתבח משנה לשנה
חשוב לדעת כי האפרוחים, גם אם הם שייכים לאב ואם ברורים , נולדים בצבעים שונים ומשונים אך עם החלפת
.הנוצות לאחר כשנה יהיה לכולם את הצבע של הוריהם תעודת זהות

משקל
זכר : 1 ק"ג
נקבה : 0.8 ק"ג

ביצים
כמות : 200 בשנה
גודל : קטן
צורה : רגילה
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : בינונית
מופיע גם בצבעים
אחרים

נדירות
בינונית



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של החרסינה










זהו גזע שפותח במיוחד לבשר. אומרים עליו שזהו הבשר הטעים ביותר שיש מכל גזעי התרנגולות. מכאן ברור
שמי שמבקש לגדלעופות אלה לבשר לא יקבל עוף שמטיל כמות ביצים טובה, למרות שהמלינס מטיל לא פחות
טוב מהברהמה או עופות נדירים אחרים.עד כ160- ביצים בעונה


מקור הגזע הוא מהגזעים האסייתיים אך הפיתוח לגזע הספציפי נעשה בבלגיה. בעבר היו פרטים מגזע זה בכמה
. צבעים אך כיום עקבגידול מבוקר שרדו רק צבעי הברד, שחור לבן ופרטים בצבעי הברהמה הבהיר והססקס
לעוף יש בעיקרון כרבולת בודדה וזקופה למרות שיש גם כאלה עם כרבולת שטוחה עם ראש דמוי הודו, כמו
. בגזעים רבים שמקורם אסיאתי.העוף גדול מאוד הזכרים מגיעיםעד 6-7 ק"ג לעיתים יותר גדולים מהברהמות
זהו עוף מאוד רגוע ושקט. ניצוי בינוני על הרגליים.אינם מלקטים טובים ורצוילהחזיקם במקום מגודר עם
אספקת מזון קבועה ומיים בשפע.דוגרות לא רעות למרות שבשל המשקל של הנקבה מומלץ להדגיר את ביציהם
עם דוגרת אחרת או עם מדגרה.חסינים למזג אויר קר, פחות עמידים בחום קיצונh. ברשותי פרטים שמקורם
. ספרדי ואשמח לשמוע ממי שיש לו פרטים מקווי דם אחרים תעודת זהות

משקל
זכר : 6 ק"ג
נקבה : 4 ק"ג

ביצים
כמות : 140 בשנה
גודל : בינוני
צורה : רגיל
צבע : שנהב

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : בינונית
נחשב לגדול
שבתרנגולות

נדירות
נדיר



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של המלינס










.זהו גזע ננסי אמיתי - לא בנטם שהוא ורסייה מוקטנת של גזע גדול. מקורו של הגזע באזור הודו-סין
ניתן לראותו בציורים יפניים עתיקים עוד מתקופת שושלת טאנג 618-906
.העופות נשמרו רק בגני הקיסרים היפניים אך החל משנת 1200 נראו פרטים בכל איי יפן
רק בשנת 1910 החלו להגיע פרטים לבריטניה אך לפי רישומים גרמניים הגיעו פריטים לגרמניה כבר
.בשנת 1860 לספר הסטנדרט היפני הגזע נכנס כבר בשנת 1941

:עיקרי המאפיינים
.עוף קטן ריבועי וקומפקטי. זקוף מאוד. בעל זנב נישא ישר למעלה ורגליים מאוד קצרות וללא ניצוי
.מופיע בכל צבע אפשרי.כרבולת יחידה אדומה וזקופה. עם דלדולים גדולים בצבע אדום בלבד
הרגליים הקצרות אינן מעוותות. בעמידה רואים רק את האצבעות מתחת לעוף. נטייה של הרגליים
קדימה אינה רצוייה כי אז העוף נראה כאילו שוכב על הריצפה.הכנפיים גדולות עם נוצות מהודקת
.שקצותיהן קרובות מאוד לריצפה.גוף עגול וקצר עם חזה בולט וגב קצר מאוד

הגזע חזק ובריא, מתאים מאוד לגידול בשטחי גינה בשל הנזק המועט שביכולתו לעשות לפרחים וגינון
עם הרגליים הקצרות שלו. מטיל ביצים קטנות ועגולות. יכולת דגירה טובה וגידול אמהי מצויין של
.הנקבות. כמו כל הגזעים הקטנים, האפרוחים מתפתחים לאט אך ללא בעיות מיוחדות תעודת זהות

משקל
זכר : 0.6 ק"ג
נקבה : 0.5ק"ג

ביצים
כמות : 180 בשנה
גודל : קטן
צורה : מחודדת
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : נמוכה
גוף קרוב מאוד
לקרקע

נדירות
מצוי



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של השבו










.זהו הגזע הפופולרי ביותר בין התרנגולות מנוצות הראש. מועדונים רבים בעולם נוצרו רק למען חובבי הגזע הזה
הגזע ידוע עוד מהמאה השש -עשרה ומופיע בציורים רבים ואף בתיעוד כתוב. עם כל זה, מפליא שלא ידוע
הרבה על מקורו של הגזע. מכל המקורות הקיימים נראה שהמקור הוא ממזרח אירופה, כנראה הולנד. באנגליה
.נמצאו פסלים של עופות דומים בחפירות מתקופת הרומאים ששלטו באי

העוף מופיע בגודל סטנדרטי ובגירסת בנטם. הנקבות מטילות ביצים לבנות בכמות די טובה, אך לא מספקת
בכדי להפוך אותן לעוף מבוקש בתעשיית הביצים המסחרית. הנקבות אינן דוגרות, למרות שניתן למצוא
.יוצאות דופן ביניהן, בעיקר כאלה שאינן גזעיות מספיק ואולי בגנים שלהן משולב עוף בעל תכונות דגירה
.גם לבשר אין הגזע מתאים ולכן למעשה הגידול היחיד הינו לנוי ולתערוכות

הזכרים הינם בעלי ציצית נוצות מפותחת על הראש בצורה של מטרייה ואילו הנקבות בעלות ציצית נוצות בצורת
V.כדור על הראש. הגזע מאופיין בנחיריים גדולות מאוד ובכרבולת קטנה בצורת האות הלטינית
.הגזע נחלק לפי הצבעים, ולבעלי זקן וללא זקן.הצבע הפופולרי והנפוץ ביותר הוא השחור בגוף עם ציצית לבנה
,צבעים נוספים הם בעלי הגוף הלבן עם הציצית השחורה, הנגטיב של הסוג הראשון.בלבן כולו גוף וציצית
מנומרים בכל מיני צבעים ואפילו מסולסלים.גזע די קולני ולא קל לגידול.לאחרונה נראו בארץ כמה פולנים
.בצבע באף צהוב אדום. עם ציצית באותו צבע. שילובים של שחור וצהוב נתנו תוצאות מאוד מעניינות
הבעייה העיקרית היא שילוב של פולניות סטנדרט עם פולניות בנטם. והתוצאה של הכלאה כזו היא קבלת עופות
בגדלים משתנים ללא יכולת שליטה על הגודל הרצוי. מומלץ מאוד למי שמביא ביצים לדגירה לבדוק הייטב
מאיזה עופות יצאו הביצים האלה, סטנדרט או בנטם. יש בארץ כמה וכמה מגדלים שמתמחים בפולניות
.ומחזיקים מבחר צבעים.הגזע מחזיק מחיר בשל הקושי הרב בגידול להקת רבייה טובה תעודת זהות

משקל
זכר : 3 ק"ג
נקבה : 2.5 ק"ג

ביצים
כמות : 180 בשנה
גודל : בינוני
צורה : רגיל
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : נמוכה מאוד
קיים בהרבה
צבעים

נדירות
בשחור לבן מצוי
שאר הצבעים
פחות



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הפולני










.מקורו של הגזע באיים האינדונזיים
.הגזע יובא לארה"ב בשנת 1847 והוכר בספר הסטנדרט האמריקני בשנת 1883
.למרות עתיקותו של הגזע והידע הברור באשר למקורו, חלוקות הדעות באשר לצורתו המקורית
יש הטוענים כי הגזע בצורתו הנוכחית הינו בעצם תערובת שלגזעים מקומיים והמקור הוא בעצם
GALLUS VARIUS עוף הג'ונגל האפור. ויש הטוענים כי המקור הוא עוף הג'ונגל הירוק
.ויש הטוענים כי צורת העין של העוף מוכיחה על קשר דם עם הסילקי

כל אלה מצביעים לפחות על דבר אחד בטוח: זהו עוף מרשים ביותר וצבעו השחור מכיל את כל צבעי הקשת
כשהשמש נחה על נוצותיו. ממש כמו יונק דבש.הנקבה מטילה ביצים לבנות או בז' בהיר וצורתן אופיינית
לצורת ביצי פסיונים (כמו גם ביצי הפניקס).הנקבות של הגזע נחשבות כמטילות ודוגרות טובות.ראשו של
העוף מזכיר במבנהו את עופות הבר. ראש קטן יחסית לגוף וכרבולת קטנה אגוזית כהה עם דלדולים קטנים
מאוד או לא קיימים כלל. עיניים כהות בצבע שחור עד חום כהה מזכירות מאוד בגודלם ובצורתם העגולה
את עיני הסילקים.רגליים שחורות בוהקות עם כתמים צהובים בכף הרגל התחתונה. מאפיין נוסף הוא קיומם
.של כמה דורבנות בכל רגל אצל הזכרים

לשני המינים, לזכרים ולנקבות, זנבות ארוכים הנישאים נמוך. זנב הזכר כמובן הרבה, הרבה יותר
.מלא ומרשים מזנב הנקבה.זהו גזע מאריך ימים ויש עדויות על פריטים שחיו כ13- שנים
נדיר מאוד בארץ ובעולם לי ידוע על מגדל אחד בלבד של הגזע הזה בארץבגלל יכולת התעופה שלו
.מומלץ להחזיקם בלולים גדולים יחסית וסגורים מלמעלה

זהו אחד העופות העתיקים בעולם. יש הקוראים לו גם "סומטרה שחורה". זאת למרות שכיום ידועים גם
.פרטים בצבע כחול ולבן שנהב. הצבעים הנוספים לשחור קיימים בעיקר בורסיית הבנטם של הגזע
יש גם המאמינים כי העוף בצורתו היום הוא תוצאה של הכלאה עם פסיונים? תעודת זהות

משקל
זכר : 2.5 ק"ג
נקבה : 2 ק"ג

ביצים
כמות : 160 בשנה
גודל : בינוני
צורה : מחודדת
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : בינונית
צבע שחור
יונק דבק

נדירות
נדיר מאוד



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הסומטרה










.את אבותיו של גזע נהדר זה ניתן לראות בציורים העתיקים של תרבות יפן
.הגזע היה ידוע כגזע שגדל בחצרותיו של קיסר יפן
!המאפיין העיקרי של הגזע הן נוצות הזנב הארוכות שלו העשויות להגיע לאורך של שש מטר
. onagadiri הגזע הנוסף היחיד שזנבו מגיע לאורך כזה ואף יותר הוא האונגדורי
. nm הדגש בגידול המכוון של העופות בעלי זנב ארוך הוא על גן המכונה
.נוצות הזנב של העוף מפסיקות לנשור בתקופת הנשירה החל משנת חייו השניה של העוף והן ממשיכות לצמוח
.תחלופת נוצות עשויה להתרחש בנוצות הזנב פעם בשנתיים, שלוש, או רק פעם במשך חיי העוף
עם הגיעו לארה"ב החל בלבול רב בקרב המגדלים באשר לאיפיון המדוייק של העוף והחלה תופעה של הפרדה
בין הצבעים והפרדה בהתאם לצורת הכרבולת. גם בארץ היו מגדלים שקראו פניקס לעוף האדום, ויוקוהמה
לעוף הבהיר. הבדלה זו אינה נכונה היום. היוםההבדל בין הגזעים האמורים הוא בצורת הכרבולת כאשר
ליוקוהמה יש כרבולת דחוסה pea. ולפניקס כרבולת בודדת וזקופה לגבי היוקוהמה, צריך לומר כי ביפן
אין כלל גזע בשם הזה, והוא ניתן לעוף על ידי האמריקנים על שם נמל המוצא ביפן ממנו הגיעו ליבשת
.אמריקה הפריטים הראשונים

מאפיינים:
.צבעים מותרים: כמעט כל השילובים למעט כחול, ברד, ובאף
כרבולת יחידה וזקופה
ללא ניצוי רגליים
לנקבות יש דורבנות ברורות
ביצה לבנה קטנה בכמות של כשמונים בשנה עם צורה אופיינית של חוד מודגש
משקל זכר ונקבה כקילו ושמונה מאות גרם.
צבע עור צהוב בכל הצבעים למעט בשחורים ששם הוא אפור
הנקבות דוגרות הייטב ומגדלות הייטב את האפרוחים
אינו חי טוב במזג אויר קיצוני
אינו ידידותי. חשדן
יש לגדל בלהקות קטנות אם רוצים לשמור על נוצות זנב ארוכות
האפרוחים מאופיינים בצורה צרה ומאורכת מאוד לעומת כל גזע אחר

ביפן מגדלים אותם על כלונסאות לשמירה על נוצות הזנב שלמות תעודת זהות

משקל
זכר : 2 ק"ג
נקבה : 2 ק"ג

ביצים
כמות : 180 בשנה
גודל : קטן
צורה : מחודדת
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : טובה
אוהב שטח פתוח

נדירות
מצ וי



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הפניקס










גזע זה של תרנגולות הוא המקבילה התרנגולית ל"פודל" הכלבי. עוף קטן, מאופיין בנוצות משי נפוחות ולא
צמודות לגוף. מזכיר במגע את המגע בחתול פרסי. הגזע מוזכר לראשונה בכתביו של מרקו פולו, המטייל הידוע
שהגיע בשיטוטיו עד לסין. בסין השתמשו המקומיים בגזע זה של תרנגולות לצורך דגירה וגידול של אפרוחי
פסיונים וגזעי עופות שריבויים קשה. מכאן ברור לנו כי העופות שלא נחנו בתכונה הרצוייה של דגרנות וטיפול
.מסור באפרוחים- לא גודלו ולא שרדו, והתכונה הזו הפכה להיות סימן ההיכר של הגזע

.ישנם סילקים מזוקנים בעלי זקן ונוצות אוזניים בולטות וישנם סילקים ללא מאפיינים אלה
APA ו- ABA מופיע בצבעי שחור, לבן, באף (צהוב) ,כחול,אפור ומעורב. צבעים אלה מוכרים על יי ה

:איפיונים נוספים
אין דורבנות לזכרים
.חמש אצבעות בכל רגל. ז"א בוהן נוספת צמודה לקיימת
מעט נוצות תעופה ככל הניתן
.עור שחור, וגם עצמות כהות
.כרבולת דמויית אגוז. עגולה יותר מאשר מאורכת, ובצבע כהה ככל האפשר.אצל נקבות הכרבולת קטנה ביותר
.עיניים גולות עגולות וכהות
דלולים כהים
תנוכי אוזניים הגוון טורקיז
מקור עם גוון כחול

:טיפ
אפרוחים שגודלו על ידי סילקים יפתחו אופי טוב יותר ונוח ללא קשר לגזעם ומזגם. ואין הכוונה שאפרוחים של
תרנגולי קרב יהפכו להיות סילקים, אלא, שאתה כמגדל, תוכל לראות הבדל בינם לבין אפרוחים מאותו גזע
שגודלו על ידי אמא קרבית...זהו הגזע היחיד שמאפשר לגדל אפרוחים על ידי הזכר. וראיתי מקרים כאלה שבהם
זכר סילקי "חטף" אפרוחים והחל לטפל בהם כאמא טובה. תעודת זהות

משקל
זכר : 1 ק"ג
נקבה : 0.8 ק"ג

ביצים
כמות : 220 בשנה
גודל : בינוני
צורה : רגיל
צבע : שנהב

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : גבוהה מאוד
בוהן כפולה
עין עגולה

נדירות
מצוי



בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של המשי










הגזע הקרוי קוצ'ין הינו תרנגולות גדולות מאוד שנפח נוצותיהן משווה להן עוד יותר גודל.
"גרסת הבנטם של הגזע ידועה בארץ, ובארה"ב בשם "פקין".
.הגזע הוא ממקור סיני עתיק שהגיע לחופי אירופה במאה התשע עשרה.
"בתחילה נקרא הגזע, הגדול כמובן, בשם "תרנגולת שנחאי", אחר כך סתם "שנחאי
!ולבסוף "קוצ'ין" על שם מחוז הולדתו. כשהגיע הגזע לאירופה - הגזע הגדול להזכירכם
הופצו שמועות בכל רחבי היבשת באשר ליתרונותיו. היו שמועות על כך שהגזע החדש הזה
מטיל שתי ביצים ביום, היו שמועות כי בשרו של הקוצ'ין הינו הבשר המשובח בעולם, ועוד
..ועוד
החקלאים הארופאים ראו סיכוי לרווח מהיר, אך האכזבה היתה מרה. העוף מטיל לא יותר
מאשר שלושים ביצים בעונה וגודלו קטן בהרבה ממראהו העצום. היום משמש הגזע לתערוכות
בלבד ולחובבים. ורסיית הבנטם של הגזע שומרת על כל מאפייני ה"קוצ'ין", ולמעשה התקן
.הינו העתק מוקטן, ולא מעוות, של הגזע הגדול
המאפיין היחודי של הגזע הינו הופעה עגולה ומנופחת של העוף. ניתן, תאורטית, לשרטט
.את דיוקן העוף על ידי רישום עיגולים, במבט מהצד, הראש מעט יותר גבוה מהזנב אך לפי התקן
האוסטרלי למשל, נדרש ראש נמוך מהזנב.
בכל סטנדרט בעולם מוכרים כמה צבעים בסיסיים. האמריקנים מכירים רק בתשע צבעים:
שחור,לבן,צהוב, פרטרידג', מצוייר כסף, מצוייר זהב, כחול, חום, ובארד.
הנוצות נפוחות מעט וללא כל בליטות מהצללית העגולה של העוף. לנקבות יש המון נוצות
.מתחת לזנב שיוצרות "כרית".כיום יש גם ורסיות עם זקן ואף עם ניצוי אוזניים. מגדלים
רבים מחזיקים בנקבות של הגזע הזה כ"מדגרה". הנקבות הקוצ'יניות ידועות ביצר
הדגירה המפותח שלהן ובמסירות והעדינות הרבה בה הן מגדלות צאצאים. גם אם הם לא שלהן.

הערה: בכל הצבעים חייב המקור להיות צהוב וחייב להיות צהוב בכף הרגל.
בארץ כיום כל מגוון הצבעים מקובל.
צבע עור צהוב כולל כתמי צהוב ברגליים של השחורים
תעודת זהות

משקל
זכר : 5ק"ג
נקבה : 4 ק"ג

ביצים
כמות : 120 בשנה
גודל : קטן
צורה : עגולה
'צבע : לבן בז

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : גבוהה מאוד

נדירות
קוצי'ן נדיר
פקין מצוי


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הסולטן









.זהו אחד מגזעי העופות שאוהבים או שונאים. אין באמצע
אני מהאוהבים ומיד תבינו גם למה

:בעיקרון קיימות שתי וריאציות של הגזע
,אחת הורסייה המוכרת על ידי האיגוד האמריקני, ומתאפיינת בכרבולת בודדת גדולה וזקופה
.והורסיה השניה הינה האוסטרלית שמתאפיינת בכרבולת אגוז מחודדת
.התרנגולות מהורסיה האוסטרלית מטילה ביצים כחלחלות וירקרקות
אנו נדבר רק על הגזע כפי שהוא מוכר על ידי ההתאחדות האמריקנית ומופיע בספר הסטנדרט שלהם, מקור הגזע
כנראה באירופה באיזור הונגריה-טרנסילבניה. שמו של הגזע נגזר מהדימיון שלו לתרנגול ההודו שנובע
מחוסר גדול של נוצות בצואר העוף בעבר חשבו רבים כי הגזע הינו מוטצייה של תרנגול ותרנגול הודו, אך כמובן
שמוטציה כזו אינהאפשרית שכן אין יכולת להמשכיות גנטית ולריבוי של מעורבים כאלה (כמו לפרד) התכונה
של חוסר הניצוי בצואר העוף הינה דומיננטית ולכן כל עירוב של תרנגולים מגזע זה עם תרנגולים מגזע אחר תתן
תוצאה של צאצאים גלוחי צואר בדורהראשון. את גוזלי הגזע הזה קל מאוד לזהות, דבר שעושה את החיים מאוד
נוחים למי שמדגיר ביצים של גזעים .שונים במדגרה
.הצבעים המוכרים על ידי הסטנדרט האמריקני הם: לבן, שחור,חום וצהוב אבל בפועל קיימים כמעט כל
הצבעים.העוף מגיע לגדלים יפים של עד 4-5 קילו ולכן משמש כדו תכליתי, לביצים ולבשר
.הנקבות מטילות בין 120-200 ביצים בשנה. הביצים בצבע חום בהיר וגודלן די גדול
,הנקבות דוגרות לא רע והן אמהות טובות ומגוננות. אין לעוף ניצוי ברגליים. אין זקן
.ואין ניצוי בולט על הראש. ברגליים יש ארבע אצבעות. יש גירסת בנטם
.העוף הינו עוף פעיל, מצויין לגידול בלהקות. הם יכולים להתקיים מליקוט מזון בשטח פתוח וחסינים מאוד
למחלות ולקור..מתאים במיוחד למי שרוצה לגדל עופות בתנאי מיחייה "ירוקים" תעודת זהות

משקל
זכר : 4 ק"ג
נקבה : 3.2 ק"ג

ביצים
כמות : 200 בשנה
גודל : גדול
צורה : אליפטית
צבע : חום בהיר

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
+דגרנות : בינונית
צוואר גלוי
למעט "עניבה"
במקום התחברותו
לגוף

נדירות
מצוי


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הטורקן









זהו גזע צרפתי המוגן על יד מועדון לאומי רב כוח שאוסר כל ערוב של הגזע הזה עם גזעים אחרים ומחייב שימוש
לרבייה רק בביצים מסדר גודל וצבע מינימלי. במקורו הגזע פותח כנראה על ידי התושבים באיזור העיר מרנס
,שבצרפת. העיר מרנס שוכנת באיזור ביצתי וזאת הסיבה כנראה שהעופות כנראה היו עם רגליים מנוצות בעבר
תכונה שמופיעה גם כיום אך אינה מפותחת כבעבר.מהיותה שוכנת לחוף נהר שימשה העיר מרכז מסחרי שוקק כבר
בתקופת שילטון הרומאים בגליה של אז או צרפת של היום. העוף המקומי שנקרא פיקטב חובר עם קוי דם
,מרחבי האימפריה הרומית וטופחו בעיקר על ידי המנזרים הרבים שקמו באיזור והתפרנסו, כמו הכפריים
.ממכירת עופות וביצים

במאה ה-12 היו אלה הבריטים שהביאו את בשורת המרנס לאנגליה. שם ההתלהבות מהביצים הנהדרות והבריאות
למראה כבש את לב הצרכנים. גם הימאים הבריטים שהפליגו ברחבי האימפריה החדשה, לקחו חלק בהפצת
.הבשורה. הם נהגו לקחת עימם עופות חיים וביצים לרוב ולעיתים השאירו הספקה חיה במקומות בהם ביקרו
:יש הטוענים כי בגזע שולבו גם תרנגולי קרב אנגליים. החל הזמן זה החל הגזע להקרא בשמו
.Marandaise או Marans כפי שהוא מוכר כיום
הכל בעוף הזה סובב סביב הביצים והן המדד להצלחת הגידול. ישנה טבלה רישמית של המועדון שמגדירה צבעי
ביצים החל מביצה לבנה של לגהורן ועד לביצה כהה מאוד, כמעט שחורה של מארנס.מינימום להדגרה הן ביצים
'מושלמות בצבען ובצורתן ובמשקל של מיניום70 גר

העוף עמצו בגודל בינוני, די חזק, ניצוי צמוד לגוף. נראה חזק אך לא מגושם. זנב די קצר ולא נישא יותר
מ-45 מעלות. מעל -90 מעלות זה כבר שגיאה גסה מקור חזר ומעט מכופף. הגוף לעולם לא קובייתי. חזה
נישא ולא נפול. הגב שטוח ולא יוצר שקע. (במקור הצרפתי כתוב: לא כמו אצל הברנבלדר) לא גבוה מידי
.מעל הקרקע
הגזע מופיע בכמה צבעים למרות שבעבר היו כמעט כולם מפוספסים בשחור לבן. היום הצרפתים מכירים בשמונה
,ורסיות צבע שהנפוץ והמוכר ביותר בהם הוא השחור לבן הגזע פופולרי מאוד באנגליה ובארהב
ובצרפת כמובן, אחת הסיבות החשובות לכך היא העובדה שמחקרים רבים מאוד נערכו עד כה בעולם לנסות
.ולאושש או להפריח את טענת הצרפתים כי ביצי המארנס לא גורמות לעלייה בקולסטרול כמו ביצים אחרות תעודת זהות

משקל
זכר : 4 ק"ג
נקבה : 3.5 ק"ג

ביצים
כמות : 300 בשנה
גודל : גדול
צורה : עגולה
צבע : חום כהה

נתונים נוספים
פעלתנות : נמוכה
דגרנות : בינונית

נדירות
נדיר


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של המאראנס









זהו גזע הקיים רק בגירסת בנטם (ננסי). אין לגזע הזה גודל סטנדרט (גדול)הצבעים הקיימים והמוכרים
בסטנדרט האמריקני הם הכסוף והמוזהב: הכסוף הינו בעצם ניצוי לבן עם שרטוט בשחור והמוזהב הינו
בעצם ניצוי חום עם שרטוט בשחור. הכוונה במילה "שירטוט" היא שכל נוצה ונוצה בסיברייט מופיעה
.עם פס שחור דק בכל הייקפה. אין הרבה עופות שתופסים את העיין יותר מהעוף ה"מצוייר" הזה
זה בעיקרון גזע קטן מאוד עם נוצות צמודות מאוד לגוף בעל כרבולת ורד אדומה, והזכר חייב להיות בעל
.זנב ניקבי! ממש כמו הנקבה.! הגזע פותח על ידי אדם בשם סיברייט כבר בתחילת המאה השמונה עשרה
זהו גזע התרנגולות היחיד שנקרא על שם אדם. יש כמה דעות בעיניין זה. יש אומרים כי ג'ון סיברייט
הינו גם המגדל שאחראי לפיתוח גזע של יונה ננסית. בנוגע לגזע עליו אנו מדברים, יש האומרים כי
.הפיתוח החל בשנת 1800 תוך שימוש בגזעי תרנגולות ננסיות ושילובן עם פולניות.עד שהצבע נישאר קבוע
אז נוסף קו דם של תרנגולות בנטם של זכרים שלהם היה זנב קצר. בעיתוני העופות המקצועיים שיצאו באותה
תקופה יש ציון לגזעים נוספים שבהם השתמשו להשגת הצבע המשורטט היפה הזה. יש שאפילו זוכרים כי
העוף נקרא פסיון ננסי לפני שהשם של מפתחו הפך לשמו והנוצות המשורטטות הפכו לסימן מוכר העיתון מציין
גם כי נערכו תחרויות מגדלים להשגת הסטנדרט שקבעו סיברייט ומועדונו. דעה אחרת המבוססת אף היא על
עיתוני העופות של התקופה מספרת כי ג'ון סיברייט הודיע בשלב מסויים על רכישה של עוף מיוחד מאוד והוא
הפך לאחד החובבים המושבעים של הגזע הזה שנקרא עוף הפסיון הננסי. החוקר הטוען זאת, מוסיף ואומר
גם כי סיברייט מעולם לא טען להיות המפתח של הגזע, ובכלל, אין אפשרות
:בזמן כה קצר להגיע לדייקנות כה מושלמת וללא חריגים בגזע חדש לחלוטין. באותה העת הגזע היה קטן ביותר
שלוש מאות גרם לזכר ומאתיים לנקבה. בספר הסטנדרט האמריקני שיצא לראשונה בשנת 1874 לא נרשם
כלל משקל העופות ורק מוזכר משקל יתר שבגינו פוסלים את העוף.יותר מזה, הוריאציות של הצבע נשפטו
כשני גזעים שונים. בשנת 1875 שונה נוסח השמות של הגזע והמשקל עלה מעט. בשנת 1879 השתנה
שוב הסטנדרט והמשקל נקבע ל 780 גר' מכסימום לזכר.ו-700 גר' מכסימלי לנקבה. וכך השתנה
הסטנדרט כמעט בכל מהדורה ומהדורה עד שהגיע להגדרות שיש לנו היום כולל שיפוט כגזע אחד עם שתי
.וריאציות לצבע. עם פירסום הסטנדרט של התאחדות הבנטם האמריקנית ואישרו כל המונחים המיקצועיים
וההכרה שהסטנדרט הזה קיבל מכל ההתאחדויות בעולם, הוחלט שכל המונחים הייחודיים לבנטמים ישמשו
.גם בהגדרות של הסיברייט תעודת זהות

משקל
זכר : 620 גרם
נקבה : 540 גרם

ביצים
כמות : 250
גודל : קטן
צורה : אליפסית
צבע : לבן

נתונים נוספים
פעלתנות : בינונית
דגרנות : בינונית


נדירות
נפוץ


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הסיבריט









---טקסט בעריכה-- תעודת זהות

משקל
זכר : 2 ק"ג
נקבה : 1.8 ק"ג

ביצים
כמות : 160
גודל : בינוני
צורה : אליפסית
צבע : תכלת.ירקרק

נתונים נוספים
פעלתנות : נמוכה
דגרנות : בינונית
חוסר זנב
ניצוי אוזניים בולט
לא לבלבל עם
אמריקנה

נדירות
מאוד


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של האראוקנה









העוף עצמו די גדול למרות שיש כבר גירסת בנטם. גרסת בנטם קיימת כמעט לכל גזעי התרנגולות וההיגיון
.שלה הוא להגיע לעופות קטנים יותר שאוכלים פחות וצריכים פחות מקום..( אך כל מאפייני הגזע נשמרים)
באירופה היו שכינו אותו המוקיון בגלל הפנים הלבנות שלו הדומות לאיפור ששמים הליצנים על פניהם
לשעשוע הקהל. הלבן על פני העוף הינו עור בצבע לבן סיד, בעצם זה גידול מוגזם של הדילדולים שמתחת
.למקור. העור הלבן מתפשט על כל פני נעוף, מסביב לעיניים ומהוה ניגוד מרשים לכרבולת האדומה כאש
הגזע כמעט נכחד בעולם בשל חוסר המסחריות שלו. אבל בגלל יופיו הרב היו לו נאמנים רבים שדאגו לשמר
את קוי הדם והגזע. לארה"ב הגיע הגזע כבר עם ההתיישבות הספרדית בקולוניות באמריקה והיה מקובל מאוד
בארצות הדרום. זהו גזע קשה לגידול בגלל סיבות רבות הקשורות לקירבה רבה בין קוי הדם. הנקבות אינן
-דגרניות טובות. העוף עצמו אינו שתקן בלשון המעטה. כמות הביצים המוטלת בשנה די נמוכה, כ180
ביצים בעונה.

את העופות שאצלי הבאתי מקוי דם ספרדיים כאשר דאגתי לשלב ביצים משני מגדלים מצויינים מספרד. מגדלים
שמציגים את העופות שלהם בתערוכות ברחבי אירופה וזוכים בפרסים רבים.למרות כל מאמצי, עם השנים ירדה
ההטלה משמעותית וכעת אני נמצא בשלב בו אני "מערבב" קצת את הדם. השיטה היא למצוא עוף דומה ככל
האפשר אך ללא כל קירבת דם לגזע ולשלב אותו בגזע. השילוב נעשה באופן מבוקר על ידי סימון כל האפרוחים
שבוקעים מהתערובת והחזרת רק הטובים והדומים שבהם לתוך הגזע על ידי שילובם, שוב, בזוגות שבהם צד
אחד לפחות יהיה גזעי לחלוטין.

.מהפריטים ה"מעורבים" יש לנפות כל פעם את הפריטים שאינם עונים לדרישות הגזע
לאחר 3-4 דורות של גידול, אפשר יהיה להבטיח את ההמשכיות לגזע שלך, ודם חדש שיוסיף ללא ספק
לבריאות העופות.

ידוע מתמונות עתיקות כי היו גם עופות מגזע זה בצבע לבן היום מופיעים בתערוכות גם עופות בצבע כחול עם
כל המאפיינים של הגזע. נוצות העופות צמודים לגוף ובעופות השחורים יש לשחור שלהם גוון של הצבע של
.יונק הדבש עם גווני ירוק וכחול מרשימים תעודת זהות

משקל
זכר : 4 ק"ג
נקבה : 3 ק"ג

ביצים
כמות : 180 בשנה
גודל : גדול
צורה : אליפסית
צבע : לבן סיד

נתונים נוספים
פעלתנות : גבוהה
דגרנות : בינונית
כרבולת בודדת
עם שתי הסתעפויות
מאחור

נדירות
נדיר מאוד


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הספרדי









.גזע צרפתי שפותח לנוחיות הצרכן הצרפתי בסוף המאה ה-19 ושמו מבוסס כנראה על הכפר הגדול שבאיזור
תמיד הוכר הפאברולס כעוף מעורב מכמה גזעים: הפולני, הקרבקור הצרפתי, כמה גזעים בעלי חמש
.אצבעות, הדורקין, ההונדן הצרפתי ולכל התערובת הזאת נכנס גם דמו של גזע הברהמה ויש אומרים גם הקוצ'ין
וכל זאת על מנת ליצור גזע אידאלי לגודל שנדרש אז על ידי הצרכנים. היות והתגלה שלגזע יש גם יכולת
הטלה לא רעה בתקופות חורף הקר הפך הגזע החדש לפופולרי מאוד בקרב החקלאים שפרנסתם היתה גם
.ממכירת ביצים וגזע זה איפשר להמשיך ולמכור ביצים גם בחורף כששאר הגזעים לא כל כך מטילים
מעבר לכך, צריך לציין כי זהו אחד הגזעים הבודדים שלצרפתים יש מתכון פרטי על שמו והמתכון הינו
"חזה קטן" petite poussin ולהכנתו משתמשים אך ורק בעוף מגזע זה. הביצים כהות הצבע
קליפתן והניצוי ברגליים הינם, לטענת חוקרים, המורשת של הברהמה. העור הבהיר, והאצבע החמישית
.הינם תורשתם של ההונדן והדורקין. והקרבקור הצרפתי וההונדן אחראים כנראה גם לזקן ולפאות הלחיים
,הגזע החדש למעשה ניצח במלחמת הישרדות הגזעים בזכות יתרונותיו הברורים. העוף בגודל נאה לעוף בשר
כמות ההטלה נאה וגודל הביצים טוב. ניתן להבחין מיידית במינו של האפרוח כאשר הזכרים כהים והנקבות
.בהירות. האופי שלהם מדהים. הם מתחברים לבני אדם וחיות משק אחרות בצורה יוצאת דופן
הנקבות מטילות, דוגרות ומגדלות יפה את אפרוחיהן. הזכרים לא מרעישים ואפשר אפילו לגדל כמה זכרים
יחד אם הורגלו זה לזה מצעירותם. בעבר היו בארץ פריטים רבים מגזע זה אך מחוסר הבנה בגזע הם עורבבו
עם גזעים אחרים ורק הזקן, או יותר נכון הגן שמעביר את שארית זקן נותר בעופות שנותרו. לאחרונה הובאו
.אלינו כמה ביצים מקו גידול מצויין, אפרוחים בקעו והגזע מקווה להחזיר את ימי תפארתו לארץ תעודת זהות

משקל
זכר : ק"ג
נקבה : ק"ג

ביצים
כמות : בשנה
גודל :
צורה :
צבע :

נתונים נוספים
פעלתנות : ג
דגרנות :


נדירות


בחזרה לראש הדף | תמונות נוספות של הפבולרס