צעד ראשון

.להובי הנהדר הזה הגעתי דרך ... הכלבנות. כידוע לכל "כלבן" שם המשחק הוא גנטיקה
ניסיון להתקרב ככל הניתן לסטנדרט המתואר במילים. בגידול כלבים , תראה את התוצאה של
.החלטותיך לאחר זמן רב מאוד - כמה שנים לפחות, ואם אתה מגדל לפי התקנון זה יקח עוד יותר
אם צריך להמתין דור או שניים בשביל לראות את התוצאה של הכיוון הגידולי שלך , אתה עלול
.לצאת לפנסיה הרבה לפני שתראה תוצאות

גם בגידול עופות נוי אנו משתדלים להגיע קרוב ככל הניתן לתקן הרישמי של הגזע . תקן זה מלווה
לא אחת בציור להמחשה (לא צילום). למה בציור ולא בצילום? כי בציור ניתן להראות
פרטים שעל המגדלים לשאוף ולהגיע אליהם , למרות ההגזמה הרבה שבאה לידי ביטוי, לעומת
.צילום שבעצם סוגר את התיקווה ואת הרצון לשאוף לאידאל שלא הושג עד כה

שוני גדול וחשוב נוסף בין שני התחביבים האלה הוא קיומן של תערוכות (בארץ ). בעוד
שבכלבנות יש כמה וכמה פעמים בשנה תחרויות : מועדון , לאומית ובין -לאומית , הרי
שבתחום עופות הנוי אין אף לא תערוכה אחת ושלא לדבר על תחרות . נכון שמועדוני היונים
.מציגים את גידולם לציבור ואף מזמינים שופטים מהארץ ומחו "ל , אך מעבר ליונים לא נעשה דבר
.לא לתרנגולות , לא לעופות מים, פסיונים, שלוים, קוראים , ועוד
,באתר זה אשתדל להביא למתעניינים שביננו את האינפורמציה הגידולית , מידע על תערוכות בעולם
. איך מדגירים , גזעים שונים , בעיות רפואיות וטיפים לבעיות יום יום

הדגרה

כללי
דגירה הינה תכונה טבעית כמעט לכל העופות. זהו חלק בלתי נפרד מהריבוי הטבעי.
הנקבה מטילה ביצים גם ללא המצאותו של זכר בשטח אך הביצים תהיינה
לא פוריות ושום אפרוח לא יצא. הנקבה יכולה להסתדר עם כל זכר שמתאים
לה בגודל אך היא אינה בהכרח בוחרת רק מבני גזעה. מסיבה זו מי שרוצה לגדל
עופות מגזע מסויים, חייב להפריד את העופות של הגזע אותו הוא רוצה לגדל
משאר הלהקה, כך שלא יהרסו תכונות הגזע על ידי מאפיינים של גזעים אחרים.
זכר אחד בריא יכול להפרות בערך 8-10 נקבות. עודף זכרים בלהקה
עלול לגרום לכך שאחד יפריע לשני והנקבות יטילו ביצים לא פוריות.
ניתן לגרום לעובר שביצים פוריות לגדול לכדי אפרוח בשתי דרכים, בדרך
הטבעית על ידי דגירה של תרנגולת או על ידי מתן כל התנאים הנדרשים
באופן מלאכותי על ידי מתקן מעשה ידי אדם, קרי מדגרה.
בימי קדם ידעו המצרים הקדמונים להדגיר ביצים על ידי הכנסתן לתלוליות
של עשב קצוץ קש ועלים שיצרו חום מספיק על ידי תהליך התסיסה שעברו.
וגם זאת לא המצאה ראשונה בנושא, כי ידוע על עופות באוסטרליה שעושים בדיוק את
זה על מנת לא לדגור בעצמן. שם הזכר מווסת את הטמפרטורה על ידי
הזזת החומר האורגני מצד לצד לפי הצורך. המיצרים יכלו ללמוד את רעיון ההדגרה
גם מצפייה בתניני היאור.

ההדגרה הטבעית
אין ספק כי הדרך הטובה ביותר להדגיר ביצים היא הדרך הטבעית.
בדרך זאת התרנגולת דואגת לכל הפרטים, מדרך הטבע, ובדרך כלל התוצאות מצויינות.
יש כמובן להכין את העופות לקראת עונת הרבייה והדגירה כך שהזכרים
יהיו במייטבם, פוריים וכשירים, והנקבות תטלנה את ביציהן במקום מתאים ללא הפרעות.
בהדגרה טבעית אפשר להדגיר ביצים שונות תחת אם שלא מאותו גזע,
במגבלות כושר הכיסוי שלה. את החלפת הביצים לביצים שאנו רוצים
להדגיר מומלץ לעשות בלילה ובאופן שלא יהיה מבהיל עבור הדוגרת.
לפני ביצוע ההחלפה, אם בכלל, יש לוודא כי הדוגרת יציבה בדגירתה.
דגירה רציפה של יומיים שלושה מראה על כניסה למוד דגירה. אין לשים
מתחת לדוגרת כמות ביצים שהיא אינה מסוגלת לכסות. הסיבה לכך היא
שבכל יציאה וכניסה שלה לתא ההדגרה היא עלולה להשאיר ביצה אחרת
מחוץ לגופה ובסופו כל הביצים תהרסנה. יש לוודא כי הדוגרת נמצאת
במקום מוגן מפגעי הטבע כגון גשם, רוח או שמש יוקדת. יש לוודא
כי חברותיה לא תוספנה לה ביצים חדשות. מומלץ לסמן את הקיימות.
החיסרון הבולט בהדגרה טיבעית אצל מגדלים היא עובדת הוצאתה של
הנקבה ממחזור המטילות למשך זמן רב בעיקר אם נותנים לה גם לגדל
את האפרוחים, כמו גם חוסר האפשרות להכריח אותה להכנס למוד דגירה
כשאנחנו רוצים. בדרך כלל זה קורה בדיוק כשאנחנו לא רוצים!
בעייה נוספת בהדגרה טבעית היא העובדה שלא כל גזעי התרנגולות מוכשרות
לכך באופן טבעי, בגלל שעם השנים הוצאה תכונת הדגרנות באופן סלקטיבי
על ידי בני האדם, מאותו ההיגיון - הרצון שהתרנגולת תטיל ביצים לאורך זמן
ולא תתעסקנה בדגירה ובגידול צאצאים. במשקים חקלאיים מבצעים אחת לתקופה
מצב שנקרא "הנשרה" במצב זה גורמים למטילות לתנאי תאורה
וכלכלה כאלה שגורמים להן להחליף נוצות ולהתחיל עונה חדשה מיד.
הגזעים המתאימים ביותר להדגרה מבין גזעי הסטנדרט (הגזעים הגדולים) הם
הניו-אמפשייר, הפליימוט-רוק, הרוד-איילנד-רד והקוצ'ין.
מבין גזעי הבנטם (הננסיים) הטובים ביותר הם הקוצ'ין בנטם (הידוע בארץ ובארה"ב כ"פקין") והמשי.
גם בנטמים אחרים עובדים לא רע.
מתחת לדוגרת מגזעי הסטנדרט ניתן להדגיר בין 10-14 ביצים תלוי בגודל העוף.
מתחת לגזעי הבנטם אפשר להדגיר בין 6-8 ביצים. אין בעייה לשים
ביצים של גזע אחר מזה של הדוגרת כולל ביצי ברווזים, הודים וכו'.
אצלי בחצר נקבת הודו היא הדוגרת המוצלחת ביותר ואני שם מתחתיה -כ20 ביצי
עופות סטנדרט. רצוי לא לשים ביצים קטנות של בנטמים
לדוגרת כמו הודו או ברהמה, הן עלולות לשבור אותן.

ההדגרה המלאכותית
בשיטה זו מספקת מכונה את תנאי הדגירה האופטימליים לביצים,
ואם הכל בסדר, בוקעים אפרוחים. ישנם סוגים רבים של מדגרות
המתאפיינות בשיטות עבודה שונות. יש מדגרות שפועלות על חשמל
ויש על גז, יש כאלה שהאויר בהן כלוא ויש כאלה שהאויר בהן מתחלף.
יש שמגלגלות את הביצים ויש שמניעות אותם על מגש נדנדה.
יש מדגרות לאלפי ביצים ויש ל-4 ביצים.

שלושה תנאים חייבים להתקיים בכולן:
טמפרטורת הדגרה נכונה.
לחות מתאימה.
וסיבוב ביצים מתאים.

טמפרטורה
במדגרות של אויר עומד (ללא מאוורר) הטמפרטורה להדגרת ביצי
עופות צריכה להיות: 38.3 - 39.4 מעלות צלסיוס.
במדגרות של אויר מאולץ (עם מאוורר ) הטמפרטורה להדגרת ביצי
עופות צריכה להיות: 37.7 - 37.8 מעלות צלסיוס.
מדידת הטמפרטורה צריכה להיות בגובה הביצים
גם שינוי קל של מעלה או שניים ישפיע על כמות הבקיעות.
שינוי של 4-5 מעלות עלול לגרום למות העוברים.

לחות
בזמן ההגרה מאבדות הביצים הרבה לחות. בטבע, גוף האם מספק
לחות מתאימה, כך שהבצים לא מאבדות יותר ממה שצריך. במתקן
מלאכותי יש לשמור את האויר מסביב לביצים ברמת לחות כזאת שהביצים
לא תתיבשנה מידי או שלא יאבדו לחות במידה הנדרשת. במיוחד
חשוב הדבר במדגרות של אויר מאולץ ששם חילופי האויר התחופים
מקשים על שמירת הלחות הרצוייה.
ברוב המדגרות מספקת את הלחות קערת מים שטוחה המונחת
על הקרקעית. ככל ששטח הפנים של המיים יהיה גדול יותר כך
תיווצר יותר לחות במדגרה. כמות המיים אינה קובעת את הלחות
אלה רק שטח הפנים שלהם.
לחות יכולה להמדד על ידי מד לחות יבש או מד לחות רטוב.
הלחות היחסית הינה המידה שבין שתי השיטות. במחזור ההדגרה
נדרשת לחות יחסית של 55-60 אחוסי לחות ב-17- הימים הראשונים
ולקראת הבקיעה יש להעלותה ל-70 אחוזים, כך שלאפרוחים יהיה קל
לבקוע את הקליפה. בהדגרה של עופות מיים נדרשת רמת לחות גבוהה
יותר מה שמעיד על כך שלא מומלץ להדגיר עופות מים עם עופות רגילים
באותו מחזור. יותר מכך, בעופות מיים נדרש אפילו ריסוס של ערפל מים
יום יומי בחלל המדגרה.
הקטנת כמות האויר הטרי והיבש יחסית שנכנס למדגרה תעלה את
הלחות היחסית. מומלץ מה שפחות לפתוח את המדגרה, לא בגלל החשש
שהטמפרטורה תרד, אלא בגלל החשש שהלחות תברח.
אך יש לזכור כי האויר הטרי שנכנס למדגרה מחליף את האויר רווי הדו תחמוצת הפחמן
שפולטים העוברים שבביצים ויש להחליפו באויר עשיר בחמצן.
הקטנת שטח הפנים של מקור הלחות במדגרה או הקטנתו, תשנה את רמת הלחות
יש מדגרו שעושות זאת באופן אוטומטי

סיבוב הביצים
בערך זה של סיבוב הביצים יש לקחת בחשבון גם את גלגול/סיבוב
הביצים מרגע הטלתן ועד כניסתן למדגרה. זה נושא חשוב לפחות כמו סיבובן /גלגולן במדגרה.
תנועת הביצים נועדה למנוע מהמרכיבים שבתוך הביצה להדבק לצד אחד.
גם בטבע מסובבת הדוגרת את הביצים מידי כמה זמן במין תנועה של הנחת
המקור על הביצה והכנסתה מתחתיה תוך סיבוב. היא עושה זאת מידי יציאה שלה לאכול ולצרכים.
יש מדגרות המניעות את מגש הביצים בתנועה של נדנדה, 45 מעלות לכל צד מידי שעה בערך.
יש מדגרות הפועלות להניעה את הביצים השוכבות על מסילות שתחתיתן היא סרט נע.
ויש מדגרות שאין להן כל מכניקה בנושא ושם אנו חייבים לבצע את הסיבוב/גלגול ידנית.
הסיבוב הידני צריך להעשות לפחות 3 פעמים ביום כל פעם לכיוון אחר
ולא לתת לביצים להשאר שתי לילות רצוף על אותו צד.
מומלץ לסמן על צד אחד של הביצה סימן כלשהו ועל הצד שכנגד סימן אחר, כך תוכלו
לוודא שכל הביצים סובבו. לא מסובבים תמיד לאותו כיוון. מומלץ כל פעם לכיוון אחר.
את התנועה של המדגרה או הסיבוב הידני מפסיקים 4 ימים לפני המועד הצפוי של הבקיעה.
במדגרות רבות ישנה אפשרות של העברת הביצים לסל בקיעה.
אני מעביר אותן לתחתית המדגרה אותה ציפיתי בשטיח למניעת החלקה של האפרוחים
ופגיעה בעצמותיהם הרכות.

עשרת הדיברות שלי להדגרה מוצלחת
1. להדגיר רק ביצים ממקור אמין.
2. לא להדגיר ביצים בנות יותר משבועיים.
3. לשמור ביצים שנאספו להדגרה במקום קריר ומוצל ( 13-15מעלות) ולגלגל כמה שיותר.
4. לבחור רק ביצים נקיות מושלמות ולא מעוותות.
5. לא לשטוף ביצים. ליכלוך יבש ניתן להוריד בגרוד קל בנייר זכוכית עדין.
6. להכין את המדגרה מבחינת ניקיון וחיטוי לפני כל מחזור.
7. להפעיל את המדגרה יום יומיים לפני הכנסת הביצים ולוודא תקינות.
8. לפתוח מדגרה כמה שפחות ולוודא כניסת אויר טרי.
9. להניר את הביצים לאחר שבוע (ראו כתבה וצילומים בנושא)
ולהוציא את הלא פוריות או סדוקות או עוברים מתים.
10. לא לסייע לאפרוחים שאינם מצליחים לבקוע. לחיזוקו של הגזע.


טיפים חשובים
* יש לכסות את כלי המים שבמדגרה על ידי רשת למניעת טביעה של אפרוחים.
* יש לזכור כי למרות שבקיץ שלנו הלחות בחוץ לעיתים מגיעה ל-80 אחוזים, אין
זה מראה על מה שיהיה בתוך המדגרה כי שם מתבצע חימום. למרות זאת,
מומלץ שהמדגרה תהיה במקום שיש בו הכי מעט שינויי טמפרטורה.
* סדק שהתגלה בביצה יקרה, אפשר למרוח במעט לקה של ציפורניים.
* הרטבה קלה של ביצה תחשוף סדקים, אם יש בה.
* לאחר הבקיעה להשאיר את האפרוחים רק עד הייבוש של נוצותיהם ואז להעבירם
לאומנת, שזה מקום מוגן עם מקור חימום , מים בכלים שטוחים ומזון מתאים.
* אין להאכיל אפרוחים בתערובת מטילות. הם ימותו מזה.
יש להאכיל במזון מתאים. הכי פשוט: סטרטר מספר 1.

לדף מידע על הנרת בייצים לחץ כאן